החוקר ג‘וסף מיליק (Jozef T. Milik) מבכירי חוקרי מגילות מדבר יהודה, נולד בסרוז'ין (Ceroczyn) פולין ב-24 למרץ 1922 ונפטר בפריס ב-6 לינואר 2006.
לאחר סיום לימודיו התיכוניים קיבל עליו מיליק את עול הנזירות והיה לכומר קתולי. עד לסוף מלחמת העולם השנייה הוא למד במוסדות קתולים שונים בורשה ובלובין. בין 1946 ל-1951 הוא השלים את השכלתו האקדמית באוניברסיטה הישועית ברומא (Pontifical Biblical Institue). ב-1950 פירסם מיליק מספר מחקרים הנוגעים לכתיב ולנוסח של שתי המגילות של ספר ישעיהו שנמצאו במערה 1, וכן תרגום ללטינית של סרך היחד. בעקבות פירסומם של מחקרים אלו, החליט האב הדומיניקני רולנד דה-וו להזמין את מיליק לבית הספר הצרפתי למקרא וארכיאולוגיה (Ecole Biblique et Archeologique Francaise) בירושלים, על מנת שיתרום לפירסומם של קטעי המגילות ממערה מס‘ 1, אשר חלקם נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במערה ב-1949, וחלקם נקנו מידי סוחרי העתיקות לאחר מלחמת העצמאות. מיליק הגיע לירושלים המזרחית בתחילת 1952. הוא השתתף בסקר מערות הגיר באיזור קומראן שנערך במהלך חודש מרץ 1952. כחלק מסקר זה ניהל מיליק את החפירה במערה מס‘ 3, שבה התגלתה מגילת הנחושת.
ב-22 לספטמבר 1952 מיליק יחד עם דה-וו היו החוקרים הראשונים שנכנסו למערה 4a, שעה שבתוכה היו עדיין כאלף קטעי מגילות שהבדואים לא הספיקו להוציא. מיליק השתתף בחפירות של מערות 4, 5, 6 ו-11 בקומראן. החל מ-1952 הוא נטל חלק בעונות החפירה בח' קומראן, ישנה תמונה מפורסמת שבה רואים את מיליק מנקה את מחסן כלי החרס בח' קומראן, כשסביבו מונחים למעלה מאלף כלי הגשה שנשמרו במקום. ב-1954 ו-1955 הוא ניהל, יחד עם פ"מ קרוס, חפירות באתרים מקראיים בבקעת הורקניה (Buqeia).
מיליק נחשב לחוקר הבכיר ביותר בקבוצת החוקרים הבינלאומית שהתקבצה בירושלים המזרחית לאחר גילוי מערה 4. במשך תשע שנים הוא עבד בחדר המגילות במוזיאון רוקפלר. בשנים אלו הוא ניקה, צרף, וזיהה יותר קטעים של מגילות שנמצאו במערה 4 מכל חוקר אחר. עם סיומם של תשע שנים אלו, החל מיליק ללמד באוניברסיטה הישועית ברומא. לאחר כעשר שנים שבהן לימד מיליק ברומא, הוא החליט לעזוב את הכמורה. הוא נשא אישה ועבר לחיות בפריס. מיליק התמנה לחוקר במשרד המדע של ממשלת צרפת (CNRS) ועבד במסגרתו על פירסום המגילות עד לפירשתו לגימלאות ב-1987.
ב-1957 ראה אור בצרפתית ספרו 'עשר שנים של תגליות במדבר יהודה' אשר תורגם לאנגלית על ידי ג'ון סטרגנל ב-1959, ועד היום מהווה את אחד מספרי המבוא הטובים ביותר בכל הקשור לגילוי מגילות קומראן.
למיליק היה חלק מרכזי בההדרתם של מגילות שפורסמו בכרך הראשון, השני, השלישי והשישי בסידרה תגליות במדבר יהודה (Discaveris in the Juden Desert). כמו כן הוא השתתף בההדרת העותקים של ספר היובלים שפורסמו בכרך שלוש-עשרה. בכרך הראשון הוא ההדיר את כל הקטעים הלא מקראיים, כולל קטעי סרך העדה וסרך הברכות. בכרך השני הוא ההדיר את התעודות הארמיות והעבריות שנמצאו בוואדי מורבעאת, ובכך פרץ את הדרך בפיענוח הכתב היהודי הקורסיבי. בכרך השלישי הוא פירסם את מגילת הנחושת שגילה במערה 3. בכרך השישי הוא פירסם את יריעות התפלין והמזוזות שנמצאו במערה 4, שנכתבו בכתב זעיר שרק מיליק יכול היה לפענחו. כמו כן הוא פירסם את הקטעים הכתובים בארמית נוצרית של ארץ ישראל שנמצאו במנזר שנבנה בהורקניה.
ב-1976 ראה אור באוקספורד סיפרו החשוב על הקטעים הארמיים של ספרי חנוך שנמצאו במערה 4. ספר זה הינו דוגמה מובהקת ליכולתו הפילולוגית המופלאה של מיליק, ששלט בארמית, יוונית ואתיופית בצורה כמעט מושלמת, דבר שאיפשר לו לעמוד על השלבים השונים שבהם חלו השינויים שהביאו לכך שישנם הבדלים בין כתבי היד השלמים של ספרות חנוך שנשמרו באתיופית, לקטעים הארמיים הקטנים שנמצאו במערה 4 בקומראן. כדוגמה לדרך עבודתו של מיליק אציין, שכחלק מעבודתו על הקטעים הארמיים של ספר חנוך שנמצאו בקומראן, הוא קרא פפירוסים יוונים לא מזוהים שנמצאו במצרים והציע לזהותם כקטעים מספר חנוך. הוא פירסם השערה זו ב-Chronique d'Egypte 92 (1971). המאמר המדעי האחרון שמיליק פירסם ראה אור ב-1992, ובו דן בחיבורים ארמיים ממערה 4 (4Q550) שבהם מתועדים אגדות על חצר השלטון הפרסית בימי דריווש ובנו אחשוורוש, שלדעתו היוו מקור למגילת אסתר (Revew de Qumran 15).
מיליק פירסם יותר מגילות מכל חוקר אחר. הוא ניחן ביכולת פיענוח מופלאה, חוש פילולוגי שאין דומה לו, ושליטה מוחלטת בשפות שאותם הוא חקר. עיקר גדולתו כחוקר היתה ב'שאלות הקטנות', כלומר בזיהויים, בהשלמות ובהצעות הפירוש, ופחות בשאלות היסטוריות או בתאוריות בדבר תאריכם ומקורם של החיבורים שאותם הוא חקר. ב-1991 מלכת ספרד העניקה למיליק מדליה מטעם אוניברסיטת מדריד על השגיו המדעיים. מדליה דומה הוענקה לו מטעם ממשלת פולין בשנת 2002 לציון יום הולדתו השמונים. בשנת 1997, לכבוד יום הולדתו השבעים וחמישה, הוקדש למיליק כרך 18 של כתב העת Revew de Qumran, שמיליק היה בין מייסדיו. ספר יובל לכבודו של מיליק ראה אור בקרקוב לכבוד יום הולדתו השמונים. ז'וסף מיליק נחשב, בצדק, לחוקר החשוב ביותר בדור הראשון של חוקרי המגילות שנמצאו במדבר יהודה.